ליהודים היתה אורה (ב) ה’ תשמ”א.

This מאמר explores the Chassidus of the word שושן: like שושנה, a rose. The thirteen petals on the rose are the מדות both of תפילה: מדות הרחמים as well as תורה: שהתורה נדרשת בהם. Then there is the red rose which shows on sin that needs to be whitened. This is the idea that גלו לעילם (שושן) שכינה עמהם whilst in גלות inasmuch as בירורים are concerned, the place of גלות is the capital of the שכינה. Also in this capital we must be concerned also with דקות הרע which explains why שושן needs an extra day to combat עמלק.