07. Wednesday 17 Adar 5777/ March 15 2017. רבון העולמים Class Seven.

07. רבון העולמים Class Seven.
The two Pesukim we don’t say for lack of worthiness. עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו: באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודי. This class has a long introduction: The same thing is wonderful for one and terrible for another based on their level of faith (and sense of unity). 1) כרובים היו מותרים אחרי מתן תורה -ולהרמב”ן- זה הי’ כונת אהרון בעשיית העגל, אלא שקלקלו הערב רב, ואחר כך אסר הקב”ה כרובים -חוץ מבקדה”ק- כמו”ש אלקי מסכה לא תעשה לך. 2) למה גנז חזקי’ ספר הרפואה והי’ ברצון חכמים ומ”מ לא נגנז עד אז. 3) ולמה כתת נחש הנחשת ונחשב לדבר טוב ולא נעשה עד אז. 4) מתי קבלה מעשית הוא ענין ניעלה -כמו שהי’ אצל האריז”ל- ומתי הוא סכנה גדולה ועוד גרוע מזה. This explains the idea that there are פסוקים that need to be said, but we only say what we are on the level of saying. These פסוקים: עורי צפון… באתי לגני are about the מדות העליונות associated with קרבנות. Ideally they should be said but we don’t say them.